פסק-דין בתיק ת"א 1625-08

התביעה נסבה על פרשת מעילה של הנתבעת בכספי לקוחות בסניף של הבנק התובע שאותו ניהלה. הנתבעת הודתה באשמות שיוחסו לה והביעה חרטה על מעשיה. הבנק עותר לפיצוי בגין הנזקים שלטענתו נגרמו לו עקב מעשי הנתבעת. השאלה הטעונה הכרעה היא, אם ובאיזו מידה עלה בידי הבנק להוכיח את הנזקים הנטענים וזכותו לפיצוי מאת הנתבעת בגינם.

רקע עובדתי והשתלשלות הארועים

1.         מתחילת שנת 1997 ועד שנת 2008 עבדה הנתבעת רונית זיגלווקס (להלן: " הנתבעת") בבנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: " הבנק"), וכיהנה בשורה של תפקידים. בין השנים 2004-1999 שימשה כמנהלת תחום בנקאות כללית ולאחר מכן כמנהלת תחום בנקאות עסקית בסניף ריב"ל בתל אביב. החל מיום 1/12/2004 שימשה כמורשית חתימה ומנהלת סניף הבנק בהרצליה פיתוח. זאת, עד למועד חשיפת המעילה כפי שיפורט.

            הבנק התוודע לראשונה לפרשת המעילה בחודש מאי 2008 עקב פנייתה של לקוחה, גב' מרים בנראש (להלן: " גב' בנראש") שהתלוננה שנעשו בחשבונותיה פעולות רבות של משיכת כספים שלא בהסכמתה ושלא בידיעתה.

            בעקבות זאת הורה מר חיים שפרבר, מנהל ביקורת אירועים מיוחדים בבנק (להלן: " מר שפרבר") על ביצוע בדיקה. זו העלתה כי נמשכו כספים מחשבונותיה של גב' בנראש לחשבונות הנתבעת וקרוביה - שהיקפם נאמד באותה עת על סך של 528,000 ש"ח (בקיזוז סכומים שזוכו בחשבונותיה, ונגזלו מחשבון אחר).

2.         במצב דברים זה, ביום 14/5/08 זומנה הנתבעת לפגישה עם מר שפרבר, שבתוקף תפקידו בבנק הוא אחראי בין היתר על בדיקת מעילות והונאות. באותה פגישה ערך מר שפרבר תשאול לנתבעת, שבו "הסבירה" כי הפעולות שבוצעו בחשבונה של גב' בנראש נעשו בידיעתה ובהסכמתה המלאה של האחרונה, לנוכח קשרי הידידות שבין השתיים.

            ואולם עוד בהמשך אותו היום, ומשהבינה כי נתפשה בקלקלתה, ביצעה הנתבעת ניסיון התאבדות בקפיצה מגשר בנייני עזריאלי. כתוצאה מכך סבלה פציעה קשה ואושפזה בבית החולים איכילוב, שם עברה בין היתר ניתוח גב. היא שוחררה כעבור מספר ימים והיתה מרותקת עוד תקופה למיטתה. בעקבות הארועים הנתבעת מטופלת גם נפשית, כעולה ממסמכים רפואיים שצירפה.

3.         בדיקות שערך הבנק בעקבות גילוי המעילה, העלו כי גם בחשבונותיו של לקוח נוסף, עו"ד גולן לוי (להלן: " עו"ד לוי") ביצעה הנתבעת משיכות כספים שלא כדין, בהיקף של 378,000 ש"ח.

            יצוין עוד, כי נתברר שהנתבעת אף עשתה שימוש שלא כדין בכרטיס אשראי של גב' בנראש, ומשכה באמצעותו לצרכיה האישיים סכומים שהצטברו כדי 176,860 ש"ח. עניין זה התגלה לגב' בנראש עוד קודם שפנתה בתלונה לבנק על אי סדרים בחשבונותיה. בעניין "החריגות" בשימוש בכרטיס האשראי פנתה גב' בנראש ישירות לנתבעת, שהסבירה את שאירע "בטעות", והשיבה את הכספים לחשבונה של גב' בנראש - עובדה שאין אליה מחלוקת (ראו: סעיף 18 לתצהיר הנתבעת; ועדותו של מר שפרבר בעמ' 6 לפרוטוקול ש' 30-26).

וזאת יש לומר: הן גב' בנראש והן עו"ד לוי היו חברים של הנתבעת משכבר הימים והיא מעלה כאמור באמונם.

4.         כמתחייב בנסיבות העניין, ביום 27/5/08 נערך דו"ח ביקורת פנימית על ידי הבנק ובו פירוט החשדות נגד הנתבעת והיקף המעילה שהיה ידוע לבנק כפי שפורט לעיל (צורף כנספח 4 לתצהיר מר שפרבר). כן הגיש הבנק תלונה למשטרת ישראל (העתק התלונה ואישור המשטרה כי זו הוגשה צורפו כנספחים 5 ו-6 לתצהיר מר שפרבר).

            זמן קצר לאחר מכן, ביום 5/6/08, הוגשה התובענה דנן. במסגרתה טען הבנק לנזקים שנגרמו לו עקב מעשיה של הנתבעת, שבגינם הוא עותר לפיצוי. על פי הנטען, על הנתבעת לפצות את הבנק בגין הכספים שגזלה ממנו, וכן בגין הוצאות ניהול וחקירה. עוד נטען לנזקים לא ממוניים שנגרמו לבנק בעטיים של מעשי הנתבעת, המהווים לטענת הבנק לשון הרע; וכן נטען לפגיעה במוניטין שלו. יצוין כי התביעה הוגשה על סך 2,500,000 ש"ח ללא כל פירוט. זאת פרט לציון היקף הכספים כפי שהיה ידוע לבנק שנמשכו שלא כדין מחשבונותיהם של גב' בנראש ועו"ד לוי כנזכר לעיל - בסך כולל של כ-900,000 ש"ח.

5.         בד בבד ננקט נגד הנתבעת הליך פלילי. במסגרתו הודתה הנתבעת באישומים המיוחסים לה, ובכספים שגנבה תוך כדי מילוי תפקידה בבנק מחשבונם של גב' בנראש ועו"ד לוי בסך של כ-900,000 ש"ח. בעקבות הסדר טיעון, בגזר דין מיום 3/9/09 נגזרו על הנתבעת שישה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי (כתב אישום מתוקן צורף כנספח ג לתצהיר הנתבעת; גזר הדין צורף כנספח 8 לתצהיר מר שפרבר).

            במקביל להליך הפלילי ולבקשת ב"כ הנתבעת, נתקיימה פגישה במשרדי ב"כ הבנק בניסיון להגיע להסכמות. בעקבות הפגישה ובמכתב מיום 27/8/08 הודיע ב"כ הנתבעת בשמה, כי היא ובעלה נכונים להעמיד לרשות הבנק את כל רכושם שישמש להשבת חובה - הדירה ברחוב מרק שאגל 10 בתל אביב שנרכשה על ידה ועל ידי בעלה (להלן: " הדירה"), תוך שצוין שזו משועבדת לבנק "אדנים" (אז חברה בת של הבנק התובע וכיום חלק מהבנק) כנגד הלוואת משכנתא; וכן את כל זכויותיה הסוציאליות של הנתבעת שצברה במשך שנות עבודתה בבנק, תוך שצוין שחלק מן הזכויות אינו שנוי במחלוקת ואילו חלקן שנוי במחלוקת על רקע האירועים (להלן:" הזכויות הסוציאליות"). בהינתן הצהרת הנתבעת ובעלה בדבר הרכוש העומד לרשותם ונכונות הנתבעת לשתף פעולה עם הבנק בכל הקשור לפרשה, ובכפוף לבדיקת אמיתות ההצהרה על ידי הבנק - ביקשה הנתבעת כי הבנק ישקול את המשך ההליך דנן (המכתב מיום 27/8/08 צורף כנספח 4 לתצהיר הנתבעת).  פנייתה של הנתבעת נענתה בשלילה (מכתב הבנק מיום 22/9/08 צורף כנספח 4ג לתצהיר הנתבעת).

            יצוין בנקודה זו ורק להשלמת התמונה, כי פרשת המעילה הובילה לטלטלה גם בחייה האישיים של הנתבעת. היא ובעלה התגרשו - שלא ברצונה, לטענתה - ובהמשך לכך היגר הבעל לקנדה. לנוכח מצבה הכספי, הגופני והנפשי של הנתבעת ומתוך דאגה לשני ילדיה הקטינים, הסכימה הנתבעת לטענתה כי הם יצטרפו לאביהם. לטענתה של הנתבעת, חרף הגירושין לא "ויתרה" על בעלה, ובכל מקרה היא מבקשת להצטרף לילדיה בקנדה ולכל הפחות לבקרם - אלא שהדבר נמנע ממנה עקב צו עיכוב יציאה מן הארץ התלוי ועומד נגדה במסגרת התביעה הנדונה. יוער לעניין זה, כי צו עיכוב יציאה מן הארץ הוצא נגד הנתבעת גם במסגרת הליכים אחרים המתנהלים נגדה בעקבות פרשת המעילה - "תביעת בנראש" ותיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד הנתבעת למימוש "פסק הדין החלקי", כהגדרתם להלן.

6.         בישיבת קדם משפט שהתקיימה בתיק דנן ביום 22/10/09, ניתן פסק דין חלקי בהסכמה, שלפיו הנתבעת תשלם לבנק סכום של 900,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מעת מתן פסק הדין החלקי ועד מועד התשלום בפועל (להלן: " פסק הדין החלקי").  יצוין כי הסכום המדויק הוא 906,000 ש"ח, כפי שהודתה הנתבעת (ראו: סעיף 17 לתצהירה), וההפרש (6,000 ש"ח) בכל מקרה יתווסף לפסק הדין החלקי.

            הבנק ביקש להמשיך בהליכים ביחס ליתרת סכום התביעה, וכך נעשה.

טענות הבנק

7.         ביום 15/1/2009 הגישה גב' בנראש תביעה נגד הבנק לבית המשפט המחוזי בתל אביב בת.א. 1062/09, שבה היא עותרת לפיצוי בסכום של 4,000,000 ש"ח בגין הנזקים שלטענתה נגרמו לה עקב מעשה המעילה (להלן: " תביעת בנראש"). הבנק מצידו הפנה הודעת צד ג' נגד הנתבעת דכאן. תביעה בנראש עודנה תלויה ועומדת. עם זאת, במסגרת התביעה שבפניי הבנק טוען לנזקים ועותר לפיצוי בגינם בטענה שהוא "חשוף" מכוח תביעת בנראש לתשלום הסכום הנתבע שם.